אור על הפראנאיאמה – טכניקות פראניאמה – הקלטת חלק ב

איזה נחיר פתוח יותר עכשיו?

פתחנו את המפגש בבקשה מכולם לבדוק איזה נחיר פתוח יותר ברגע זה ממש! חלק שיתפו שקשה להם להחליט. מישהי שיתפה ששניהם פתוחים באותה מידה. ביקשתי מכולם לשמור את התשובה ולבדוק שוב בסוף המפגש…

למה? כי לפני שנכנסים לכל הטכניקות, לפני הוִישְׁנוּ מוּדְרָה ולפני הבַהּסְטְרִיקָה, צריך קודם לשים לב שיש הבדל בין הנחיריים. ושזה משתנה.

מה שעשינו בשבועיים האחרונים

קראנו פרקים 21 עד 24 של אור על הפְּראָנאָיאָמָה: בְּהרָמַרִי, פְּראָנאָיאָמָה דִּיגִיטָלִית, בַהּסְטְרִיקָה, קַפָּלַבְּהָטִי, שִׁיטַלִי וְשִׁיטַקָרִי. סיכמתי את הטכניקות, עברנו על הטבלאות שיש בספר, ודיברתי על זה שכדאי לפתוח מחברת וממש לכתוב, שלב אחד זה ככה, שלב שניים זה ככה, מה ההבדל, לאן זה מתפתח. זה עוזר לזכור ועוזר לתרגל.

שַׁנְמוקהי מוּדְרָה 

ביקשתי מענת להדגים שַׁנְמוּקהי מוּדְרָה (תודה ענת!) ואז עלתה השאלה איפה שמים את הזרתות?

הטקסט אומר על השפה העליונה. התמונה בספר מראה משהו אחר. מסוניתה ענת למדה שאפשר לשים את הזרת בפינה החיצונית של השפתיים כדי להרגיע את הלסתות. גיטה לימדה לשים מתחת לנחיר כדי להרגיש את האוויר יוצא. ואם עובדים לפי הכתוב בטקסט, הזרתות על השפה העליונה כדי להרגיש את זרימת הנשימה.

בסוף הקראתי את הטכניקה בקול רם וכולם ניסו לבצע לפי מה שכתוב. לא לפי התמונה אלא לפי הטקסט. זה אחד הדברים שאני אוהבת בקריאה משותפת. מגלים שמה שכתוב ומה שמלמדים לפעמים אינם זהים, ואז אפשר לשאול למה.

כשלמדתי בְּהרָמַרִי ב-2015 בכנס בפונה עם גיטה איינגאר תרגלנו בשכיבה על הגב עם תחבושת. בשבילי זה היה חידוש גמור שאפשר בְּהרָמַרִי בשכיבה, למרות שזה מופיע בטקסט ממש בשלבים הראשונים.

עלה גם הנושא של בְּהרָמַרִי בקבוצה מול בְּהרָמַרִי לבד. מישהי שיתפה שזה ממש אחרת לשמוע את כולם מזמזמים ביחד, שיש בזה משהו מהפנט, ויברציה שמייצרת מרחב מיוחד. גם יכול להיות מפריע, כן. תלוי מי מתרגל לידך.

משתתפת שאלה בצ’אט על תנוחות הפוכות ואף סתום. כשהיא נכנסת לתנוחה הפוכה האף נסתם. משתתפת אחרת כתבה שתנוחות הפוכות דווקא עוזרות לה לפתוח את שתי הנחיריים. ואני דיברתי על מה שמוכר לכולנו: שוכבים עם אף נזלת, נחיר אחד פתוח ואחד סתום, מתהפכים בלילה, הנחיר הסתום נפתח והפתוח נסגר.

ובגלל שהגענו לנושא, סיפרתי על הקהילה שחקרתי בדוקטורט שלי בדרום הודו, שם לא עובדים ימין ושמאל בצורה סימטרית. עובדים עם רגל אחת מורמת שלוחצת על מקום מסוים בגוף, כדי שנחיר מסוים יהיה פתוח. כשהירח מתמלא, נחיר אחד פתוח. כשהירח מתמעט, נחיר אחר. ויש שם גם שלמה שלמה של השפעה על מין התינוק. קהילה אחת. דרום הודו. 

וִישְׁנוּ מוּדְרָה

וִישְׁנוּ מוּדְרָה היא מודרה קשה לחלקנו, פשוט כי לא לכולנו יש את הגמישות באצבעות שנדרשת. כדי לעזור לנו ליצור את הצורה הנכונה אפשר לשים גומיות על האצבעות שמחזיקה אותן מקופלות. איינגאר גם ממליץ לשים פקק בין פרקי הקמיצה והזרת כדי שיישארו לחוד.

הפרח והתפילה

קראנו שאיינגאר כותר “כפי שאנו שואפים את ניחוח מעודן של פרח, תרגלו פְּראָנאָיאָמָה כאילו אתם שואפים לטופכם את ניחוח האוויר.” הדימוי הזה מופיע הרבה במיינדפולנס עכשיו, לשאוף כאילו מריחים פרח ולנשוף כאילו רוצים להרעיד להבה של נר מבלי לכבות אותה. אנחנו רואים את זה כבר פה, הרבה לפני.

בסעיף 36 איינגאר כותר על התפילה הלא-מודעת שאנחנו עושים עם כל נשימה, הסוֹ הַם. הוא אומר שכשמתרגלים פְּראָנאָיאָמָה ומשתקעים בתוך הצליל של הנשימה, המתרגל מקבל את האוויר הנכנס כסם חיים. נשמתם את זה.

בַהּסְטְרִיקָה, נשים, ועמידה

ענת שאלה על בַהּסְטְרִיקָה ועל מערכת העצבים אם מטרת היוגה היא הרגעה, למה להתחיל בטכניקה שמחממת ומעוררת? אמרתי שהיוגה אינה מנסה להפעיל את המערכת הפאראסימפתטית, היא מנסה לייצר איזון. אינני חושבת שבַהּסְטְרִיקָה מפעילה אצלנו את מרכז הסטרס. היא מחממת, כמו שהטכניקות הבאות מקררות, ותמיד מדובר על איזון.

ואז עלה הנושא שנשים אינן אמורות לתרגל בַהּסְטְרִיקָה כי הנשיפות החזקות עשויות לגרום לצניחת איברים פנימיים. על החזה שנופל, אני מודה, לא מצאתי שום מידע לאורך כל שנות המחקר שלי. אבל לגבי צניחת איברים יש הגיון,כי כשנושפים נשיפה חזקה מאוד ואין טונוס ברצפת האגן, הלחץ מופנה כלפי מטה. זו הסיבה שענת הדגישה שלפני כל פעולה חזקה לוחצים את עצמות הישיבה למטה. לא רק לנשים. לכולם.

לי אישית, בַהּסְטְרִיקָה קשה לי, אבל קַפָּלַבְּהָטִי דווקא עוזרת לי. 

שִׁיטַלִי וְשִׁיטַקָרִי

שתיהן מקררות. שתיהן שואפות דרך הפה. ועדיין, כפי שהצבעתי, גם בהן יש שימוש ביד על האף, גם כשהאוויר נכנס דרך הלשון. זה מופיע בטבלאות בספר. הטכניקה תמיד כוללת גם לשון וגם אצבעות.

ניסינו יחד: מגלגלים לשון, מוציאים, מכניסים אוויר. שִׁיטַקָרִי הלשון שטוחה ויש צליל לחישה קל בין השפתיים. במסורות יוגה אחרות שִׁיטַקָרִי מוכרת גם דרך השיניים, כשהשיניים חשופות, ומה שמקרר הוא הרוק שמתקרר דרך השיניים. שמתי לב שאחת מכן מכירה את זה מסורת אחרת.

הקיץ מגיע. ננסה שוב אז.

המפגש הבא ממשיכים לאַנוּלוֹמַה, פְּרַטִילוֹמַה, סוּריַה בֵּדַנַה, צַ’נְדְּרַה בֵּדַנַה וְנָאדִי שׁוֹדְהַנַה. כל פְּראָנאָיאָמוֹת הדִּיגִיטָלִיּוֹת. אשלח שאלות מנחות ונקודות להתבוננות.

תודה על המפגש הזה. על  הנכונות להתנסות, להדגים, ולשאול ביחד- ותודה על השאלות שאין להן עדיין תשובה. זה בדיוק המקום הנכון להיות בו.