יוגה קוּרוּנְטַה היא גישה חדשנית אך שורשית למסורת היוגה, המציעה דרכים עמוקות ונגישות לתרגול אסנות באמצעות שימוש בחבלים. המונח קוּרוּנְטַה (kurunta) נגזר מהשפה הסנסקריטית ומשמעותו המילולית היא “בובה תלויה על חוטים.” אך המשמעות הפילוסופית רחבה בהרבה: היא מצביעה על שליטה מדויקת ומודעת בגוף, כאשר המתרגלת משמשת גם כמפעילה וגם כ”מופעלת,” בתהליך שמפגיש גוף, שכל ותודעה. גיטה איינגאר מתארת תרגול זה באמצעות מטאפורה פיוטית: “קוּרוּנְטַה היא בובה, בובה עשויה מעץ… כאן המפעיל והבובה הם אחד, המבצעים את הצגת הבובות של עצמם.” התרגול אם כן, אינו רק טכני, אלא מזמין אותנו לבחון את מערכת היחסים שבין פעולה, שליטה, והנכחה.
למרות שהוא מקושר באופן הדוק לשיטתו החדשנית של ב.ק.ס. איינגאר, יוגה קוּרוּנְטַה נטועה עמוק במסורת של חקירת הגוף ככלי להכרת העצמי. החבל אינו רק אמצעי עזר; הוא הופך לגורם פעיל בתהליך הלימוד. גיטה איינגאר כותבת ש”ביצוע יוגָאסַנוֹת (āsana, आसन) בעזרת חבל מאפשר לתרגל תנוחות קשות ברב קלות.” היא מדגישה כי השיטה מועילה במיוחד לנשים שחוו לידה או כובד באזורים כמו האגן, הבטן והירכיים – אזורים שבהם תמיכה חיצונית מאפשרת חקירה פנימית נטולת מאמץ מיותר.
ההיבט הטכני של התרגול מדגיש את חשיבות ההכנה הנכונה: החבל צריך להיות באורך של כ־5 מטר, בעובי של 2.5 עד 3 סנטימטרים, רך אך חזק, ונעים לאחיזה. יש ליצור קשר בקצוות, ולחברם כך שתיווצר לולאה יציבה. החבלים נמתחים בין עוגנים חזקים – סורגי חלון או ווי קיר – במרחק של 60–75 סנטימטרים זה מזה, ובגובה המאפשר למתרגלת לגעת בלולאות כאשר היא עומדת על קצות אצבעותיה. עיגון יציב ומיקום נכון של החבל הם תנאי יסוד, לא רק לבטיחות אלא גם ליעילות התרגול, שכן החבל מכוון את הגוף בדיוק נדרש.
התרגול עם חבל מציע שפע של יתרונות טיפוליים. הוא מאפשר למתרגלות עם מגבלות פיזיות – כמו פריצות דיסק, גב נוקשה, כתפיים שמוטות או חולשה באזור האגן – לגשת לאסנות מאתגרות בלי חשש. באמצעות הארכה מודרכת של עמוד השדרה, הגוף מקבל תחושת כיוון חדה, זרימת הדם משתפרת, והתחושה הכללית של יציבות ואיזון מתעצמת. במישור המנטלי, גיטה איינגאר מדברת על “קלילות, זריזות וערנות מנטלית” כמאפיינים של תרגול עקבי עם חבל, ומציעה בכך שגם התודעה עצמה נפתחת ונמרצת דרך העבודה עם האביזר.
האסנות המבוצעות עם תמיכת חבל מגוונות ונוגעות בכל טווח התנועה של הגוף. תנוחות כמו בְּהוּגְ’נְגָאסַנַה (Bhujaṅgāsana, भुजङ्गासन), אוּשְׁטְרָאסַנַה (Uṣṭrāsana, उष्ट्रासन), סָאלַמְבַּה סַרְוָאנְגָאסַנַה (Sālamba Sarvāṅgāsana, सालम्ब सर्वाङ्गासन) והַלָאסַנַה (Halāsana, हलासन) זוכות לפרשנות חדשה בתמיכת חבל. כל אחת מהן מאפשרת כניסה הדרגתית, שמירה על יישור מדויק, והעמקה בתחושות הפנימיות. המתרגלת לומדת להישען, להרפות, ולהעמיק בלי לאבד שליטה – תהליך המלמד אותה לא רק תנוחה, אלא גם אמון.
שלא כמו הדעה הרווחת שלפיה שימוש בעזרים עלול להעיד על תלות, יוגה קוּרוּנְטַה מציעה תובנה הפוכה: התמיכה היא שלב חיוני בדרך לעצמאות. החבל, שנראה לעיתים כמגביל, הופך לכלי להרחבת התודעה, לגילוי אפשרויות חדשות, ולהתקרבות אל חופש אמיתי. תרגול זה מלמד אותנו שהיכולת להיתמך – בגוף, בתודעה, או ברוח – איננה חולשה, אלא צורת למידה עמוקה, המביאה אותנו להבנה פנימית ומדויקת יותר של האסנה ושל עצמנו.
המתח בין מסורת לחדשנות בא לידי ביטוי בצורה מרתקת ביוגה קוּרוּנְטַה. היא שואבת השראה מהפילוסופיה של היוגה הקלאסית, ושומרת על נאמנות לעקרונות הדיוק, המודעות וההתמדה, ובו בזמן מגיבה לצרכים המודרניים של גופים המתמודדים עם עומס, פציעות או לחץ. בעידן שבו רבים חווים מתח תמידי, חוסר שקט נפשי ומוגבלות גופנית, תרגול יוגה עם חבל מציע מענה עמוק – לא רק טכני אלא גם רגשי ומדיטטיבי.
יוגה קוּרוּנְטַה מזמינה כל אחת לבחון מחדש את יחסיה עם תמיכה ואת גבולותיה האישיים. במקום לראות בתמיכה ויתור או חולשה, התרגול מציע לראות בה גשר לעומק. החבל הופך למורה שקט, שמזכיר לנו שכוונה מדויקת, עין חדה ותמיכה נכונה – הן בגוף והן בתודעה – יכולות להוביל לשינוי אמיתי, ליציבות מתוך חופש, ולתחושת קלות שאינה רק פיזית אלא גם נפשית.
כשאנחנו צועדות קדימה בתרגול שלנו – אם בלולאת חבל, בקיר, או על המזרן בלבד – אנחנו נושאות עמנו את חכמת הקוּרוּנְטַה: שלפעמים דווקא מתוך הישענות, צומחת היכולת לעמוד. ודווקא כאשר אנחנו מוכנות להיתמך, אנחנו נפתחות באמת לתנועה חדשה, ברורה, ומדויקת.
